גיל התבגרות מספר 2

טוב. אני ממש לא צריכה לכתוב עכשיו. יש מיליון ואחד דברים שהרבה יותר דחופים להעשות.

אבל בכל זאת אני לוקחת נשימה עמוקה ועוצרת לרגע.

הרבה הרהורים מביא עימו הגיל הזה, 40. מה כל כך מיוחד בו, מה הופך אותו לכל כך משמעותי? עוד נקודת צומת בדרך שגורמת לי לעצור רגע, להסתכל אחורה, להסתכל קדימה, ובעיקר לשאול שאלות..

נזכרת בגיל ההתבגרות. הצומת הראשונה. אחרי שהסתיימו העניינים הטכניים של לגדול (הגעתי למקסימום הגובה שלי בגיל 12 בערך..) והתחילו ענייני הלב והתפלספויות הנפש.. אז עוד לא קראו לזה חפירות..

מימין לשמאל: מיה, אני, זיוה, אורנה ענבל
למטה לימור ואביגיל

היינו קבוצה של 7 בנות. בודקות אחת עם השניה מי אנחנו. מגדירות מחדש. משוות אחת לשניה, אנחנו קצת דומות וקצת שונות.. מדברות המון, צוחקות נעלבות משלימות.

גדלתי מאז. למדתי, התחתנתי, ילדתי וגידלתי 3 ילדים. פתחתי עסק, הגשמתי חלום.

ועכשיו, אחרי שהסתיימו העניינים הטכניים של לגדול ולגדל - ואפשר קצת לנוח ואפילו להתחיל לשכוח את תקופת המגבונים-חיתולים-הנקות-שיניים-חיסונים-כן מתהפך לא מתהפך- נפלה על הראש זעזעוע מח?- הולכים לגן- חולים בבית- הולכים לגן- תפסיק לבעוט זה לא נעים לי- אדמדמת- אבעבועות רוח- לילה לבן- מה פתאום הוא מגמגם עכשיו? - צעד ראשון - חדר לידה - חיוך ראשון - טוסיק אדום וכו'  וכו'...

עכשיו שוב הגיע הזמן שלי. יש שקט יחסי. וזה הזמן שלי שוב לשאול. מי אני..מה אני באמת רוצה..מה היכולות והחוזקות שלי. שהציצו והתגלו עם השנים. מתעתעות. לפעמים גלויות ולפעמים חבויות.

חווית חדר לידה בלידה שניה ושלישית - אני יכולה, יש לי כח, אני חזקה, אני עושה את זה בעצמי, נוגעת בכאב ועוברת דרכו, לא נכנעת.

חווית ילד ראשון אהוב שובב וג'ינג'י - "אתם צריכים להתחיל לשים לו גבולות".."אני ממש מתנצלת שהוא כיפכיף את הבן שלך היום בגן, אנחנו נעניש אותו בחומרה, וממש אין צורך שבעלך יבוא להפחיד אותו.." "אולי ניפגש בחוץ ולא בבית..XXX אמרה לי שהיא נורא מפחדת ממנו.."

בגיל ההתבגרות חיפשתי את דרכי, רציתי להבין מי אני ומה הופך אותי למיוחדת.
עכשיו, בגיל ההתבגרות השני, אני כבר לא לבד. יש איתי גם עסק שצומח ומתגבש. לומד ללכת בעצמו. לפעמים בצעדים מהוססים לפעמים בדילוגי שמחה. מתחבט, כמוני ושואל את עצמו מה ירצה להיות כשיהיה גדול..מקבל פידבקים ומעבד אותם לאט לאט. מנסה לברור את הטוב והמועיל ולסנן את הרעש המיותר, המסרס והמפריע.והכל תמיד בטוטאליות מוחלטת. כי בובה בלה זו אני. סימביוזה אישית מקצועית - דרך חיים והשקפת עולם.

כזו אני. חווה הכל באינטנסיביות מוגברת. לא מפספסת (כמעט) שום רגש. שמחה עד הסוף. כואבת ופגועה לעיתים יותר מדי. מתרגשת. ולומדת, כל הזמן לומדת.
אולי זה מה שנועדתי להיות. תלמידה. חוקרת במעבדה מופלאה שמנסה לפענח תהליכים. לפצח תעלומות ולהבין לעזאזל איך עובדת המכונה הזאת. ולאן בכלל אנחנו כל הזמן רצים..

אני מתנצלת מראש על הדביקות..אבל זה המקום להציג לכם את גיבורת ילדותי, בגרותי וההווה שלי - ינטל, בגרסת ברברה סטרייסנד אהובתי המופלאה.

לחצו כאן כדי לשמוע את השיר

האשה שלא הסתפקה  רק בכבודה של בת מלך פנימה, ורצתה לצאת ולטעום מעולם התורה והלימוד  שריתק אותה ושהיה שמור אז לגברים בלבד.

כבר אז זיהיתי בה את הכח, הסקרנות והתשוקה למשהו  שחשוב לה ומהפנט אותה. מבלי לוותר או להכנע למה שהכתיבה לה המציאות והסביבה.
היא נתנה לעצמה לפרוש כנפיים. ולעוף. ולו רק בשביל חתיכת שמיים..

אז לכל החולמות , וגם לחולמים - אל תוותרו. לכו על זה בכל הכח.

מקסימום, היה טיול נעים.

:)

A Piece Of Sky

Tell me where
Where is it written
What is it I meant to be?
That I can't dare...
It all began the day I found..
That from my window I could only see
A piece of sky.
I stepped outside and looked around.
I never dreamed it was so wide
Or even half as high.
The time had come
(Papa, can you hear me?)
To try my wings
(Papa, are you near me?)
And even thought it seemed at any moment I could fall,
I felt the most,
(Papa, can you see me?)
Amazing things,
(Can you understand me?)
The things you can't imagine
if you've never flown at all.
Though it's safer to stay on the ground,
Sometimes where danger lies
There the sweetest of pleasures are found.
No matter where I go,
[From: http://www.elyrics.net/read/b/barbra-streisand-lyrics/a-piece-of-sky-lyrics.html]
There'll be memories that tug at my sleeve,
But there will also be
More to question, yet more to believe..
Oh tell me where?
Where is the someone who will turn and look at me?
And want to share
My ev'ry sweet-imagined possibility?
The more I live - the more I learn.
The more I learn - the more I realize
The less I know.
Each step I take -
(Papa, I've a voice now!)Each page I turn -
(Papa, I've a choice now!)Each mile I travel only means
The more I have to go.
What's wrong with wanting more?
If you can fly - then soar!
With all there is - why settle for
just a piece of sky?
Papa, I can hear you...
Papa, I can see you...
Papa, I can feel you...
Papa, watch me fly!